מסע לגלות זהות מחדש — במרחב שבין האידיאל למציאות.
שפה אחת ברורה — לתלמידים, למורים ולהורים.
כשהקדוש ברוך הוא שאל את האדם "אַיֶּכָּה", הוא לא ביקש לדעת היכן הוא.
זו איננה "מה שלומך" — זו קריאה לשוב, להיות נוכח.
עיבוד על פי מכתב מאליהו, ח"ג עמ' 309.
היה דייג פשוט. אליהו הנביא שאל אותו: "מה תשיב ליום הדין, על שלא עסקת בתורה?"
"בינה ודעת לא נתנו לי מן השמים," אמר הדייג. "זה לא בשבילי."
הביט בו אליהו ואמר: "ומי לימד אותך לטוות את הרשת, לקרוא את הים, לדעת היכן הדגים?"
והדייג פרץ בבכי. כי ברגע אחד הבין — הכוח שחיפש היה בידיו כל הזמן. הוא רק מעולם לא הביט בהן.
גם אתה היית רוצה לפגוש את אליהו — שיראה לך שהכוח שחיפשת כבר בך?
לרגע הזה — שבו אדם פוגש שהכוח כבר בו — קראנו גילוי אליהו.
ואולי מכאן מתחילה התשובה ל"אַיֶּכָּה": להסכים לפגוש את מה שכבר כאן.
המסע לא נעשה לבד. יש חבורה שהולכת את הדרך יחד — כל אחד את מסעו, אך לא לבדו.
אני רוצה להמשיך את המסע ←ההצטרפות עצמה היא בחירת שער — הצעד הראשון של מי שמוכן לצעוד.